<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' סדר פרשיות והפטרות</h1>
<h2>דף נט:</h2>
כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון, לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם. ואם אין כאן כהן, נתפרדה החבילה, כלומר שאין קורא לוי כלל אלא מתחיל בישראל גדול הצבור. והרבה מרבואתא ס"ל דלא אמרו נתפרדה החבילה, אלא שיכול ישראל לקרוא לפני הלוי אם הוא גדול וחשוב ממנו, אבל בשווין ודאי ללוי הקדימה דאמרינן לוי קודם לישראל בשאר מילי ובירוש' [גיטין פ"ה ה"ט] אריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא ברך ישראל לפני, וריב"ל ליואי, דאמרי בכ"ה ר"מ בר ברי' דריב"ל ליואי וכן... [צ"ל בירושלמי מעשר שני פ"ה] בקשו להימנות שלא ליתן מעשר לכהונה אמרין מאן ייעל ריב"ל דהוא מסייע לליואי, אלמא דלוי הוי ומדשבח שלא ברך ישראל לפניו ודאי בדשווין, דאי ישראל גדול ממנו, מאי שבחיה, כיון דנתפרדה החבילה ודאי כבוד תורה עדיף, ובקטן ממנו פשיטא דלוי עדיף, אפי' אי ישראל גדול עולה תחלה, אלא ודאי בדשווין. ואם ישראל גדול מלוי לא יקרא לוי ראשון דאין לו מעלה גדולה אלא עם הכהן דכ' ויתנה אל הכהנים בני לוי ואל כל זקני ישראל, אטו לא ידענא דכהני' בני לוי, אלא כהן ברישא והדר ל' והדר יש'. וכיון דתקנו דקורא כהן אפי' קודם ת"ח כי היכי דלא [ליתי] לאנצויי, תקנו נמי שגם משרתו הלוי יעמד אחריו, וכל היכא דאי' כהן גם לוי קודם לת"ח מה"ט, ואי לית כהן ונתפרדה החבילה אין קדימה ללוי אלא בשוין כדאי' [הוריות י"ג ע"א] כהן קודם ללוי, לוי לישראל אימתי בזמן שכולן שוין אבל ממזר ת"ח קדם לכ"ג ע"ה דכ' יקרה היא מפנינים, יקרה מכ"ג שנכנס לפני ולפנים. ואם אין כאן לוי, כהן קורא ב"פ ומברך לפניה ולאחריה בשביל עצמו ובשביל לוי, וטעם דעקר תקנת עזרא... [צ"ל לקרוא ג' לתורה כנגד כהנים לויים וישראל, מגילה כ"א, וכדי שיהא מינכר, אף אם אין לוי, כהן קורא במקום לוי, דהוא נמי נקרא לוי כד' הכהנים בני לוי, אבל לוי לא איקרי כהן] אבל כהן אחר לא יקרא במקום לוי שמא יאמרו הראשון לאו כהן אלא בן גרושה או חללה. כבר כתבנו בהל' ברכת כהנים שרב נטורנאי הי' אומר כהן שנשתמד וחזר בו אינו קורא ראשון דאחלי' לקדושתיה, ואיכא מרבואתא דאמרו כיון דתנן כהנים ששמשו בבית חונאי לא ישתמשו במקדש ואצ"ל לדבר אחר, כלומר ששמשו לע"ז, והרי הן כבעלי מומין חולקין ואוכלין אבל לא מקריבין, דינם כבעלי מומים לכל מידי, ובעל מום כשר לדוכן וה"ה דקורא ראשון. ואמר מר רב שמואל הכהן אם נטמא כהן למתים שאינן מז' קרוביו אין נפסל מן הדוכן ומכל מעלות... עד שישוב ויחזור דתנן [בכורות מ"ה ע"א] הנושא נשים בעברה פסול עד שידור הנאה והמטמא למתים עד שיקבל שלא לטמא. וכהן זה מתרין בו מאד שאנו מחויבין לקדשו בעל כרחו שנ' וקדשתו ואמרינן מנין שאם לא רצה נכפנו ת"ל וקדשתו. שני כהנים חתנים בשבת אחד כהן אחר כהן לא יקרא ואותן שקראו בשני ספרי בענין אחד לא יפה עושין דאמרינן שלא יהיו שנים קוראין. ומנהגנו כהן קורא ראשון ואחריו לוי וישראל, והדר מוקמי כהן שני וקרו לי' בכהונה וקאי, והדר קורין ללוי בלויות וקאי, וקרי אחריו ישראל, או קרא כהן שני במקום ישראל שלישי לראשון ואי הוי כהן שלישי עבדינן הכי, והאי דקשיש וגמיר או דחשיב שפיר דמי לאקדומי. וחתן סומא א"א למיתן לי' תורה דמעשה התול בעלמא הוא דהא סומא לא יקרא בתורה אבל אוקמי אינש אחרינא מברך ועומד בצדו ושפיר דמי. וכ' הגאון בתשובה מנהגא היכא דנפישי כהנים ולא נפישי ישראל קרו כהן לוי ישראל והדר אמר ש"צ ר' פלוני כהן ליקום וקאי בכהן ובתרא לוי וישראל וקמתעבד הכי קמי רבואתא ולית דמערער. ונשאל עוד אם כהן קטן קורא בתורה ראשון ופשטה מדתנן קטן קורא בתורה ומתרגם וכשקורא עולה למנין ז', וכשר הוא שיקרא שמיני ויפטיר בנביא, ואין להפטרה פגם בצבור, ודרך ארץ שעמד אדם גדול וחשוב בין לקרות ראשון בין להפטיר ומעמידין קטן לקרות ראשון ולהפטיר בשביל כבוד אביו, ואם אתם חוששין שלא להעמיד כהן להפטיר, אין זה פגם, מעשים בכל יום שכהן מפטיר. כהן קורא ראשון ואינו רשאי לחלוק כבוד לגדול ממנו דלמא אתי לאנצויי, ודוקא בשבתות וי"ט דשכיחי רבים, אבל בב' וה' לא יקרא כהן קודם החכם אפי' בשוי"ט אם יש גאון ורב מובהק דכ"ע כייפין לי' מותר לכהן לחלוק לו כבוד דליכא חששא לאנצויי הקורא בתורה צריך לעמוד ולא ישען עצמו בכותל. אין ש"צ רשאי להפשיט (ס"ת) [התיבה] בצבור מפני כבוד הצבור. אמר רב יהודאי אמרו מביאין ג' ספרים וקורין בדאיכא, ואי ליכא אלא חד ליכרכי' וליקרי, ולא ליכרכי' ברבים. ואמר מר נטורנאי מוטב לגוללו בצבור ולא ליבטל מלקרות, ומכ"ש שאפשר לגוללו בצד אחר בבהכנ"ס שלא בפני צבור, ורב מתתי' אמר לא ליכרכיה בפרהסיא כלל ודרב נטורנאי עדיף, ובדאיכא מייתי להו כחדא.
